א. מה הפעילות המתוקשבת שיצרת מאפשרת מעבר לפעילות שאינה מתוקשבת?
עבודה בקצב אישי - כל תלמיד יכול להתקדם בקצב שלה, התלמידים החזקים יכולים להספיק יותר כך שהתלמידים החלשים לא מעקבים אותם, מצד שני תלמידים מתקשים יכולים "לקחת את הזמן" כדי באמת להבין את החומר. אינטראקטיביות - התלמיד יכול לראות השפעה מידית של פעולותיו (למשל בגיאוגברה). בנוסף, ע"י כלים חיצוניים כדוגמת kahoot או socrative המורה יכול לקבל מיפוי מלא של הכיתה באופן שהוא פחות מאיים ממבחן, בוחן או איסוף שיעורי בית.
ב. מה הערך הדידקטי של פעילות מתוקשבת (בנושא שבחרת ובכלל), מבחינת הוראה או למידה?
כפי שציינתי בסעיף הקודם, היכולת של התלמיד ללמוד את החומר בקצב שלו וגם "להרגיש" קצת יותר את החומר מהווה יתרון חשוב. בנוסף, מבחינה דידקטית וחינוכית יש כאן חינוך לעצמאות. התלמיד אינו תלוי במורה והוא מקבל עידוד לחקור וללמוד באופן עצמאי.
ג. מה הקשיים שהפעילות המתוקשבת שיצרת עלולה ליצור עבור המשתתפים בה (התלמידים, המורים)?
קשיים טכניים, קשיים טכניים, קשיים טכניים. היום ניסיתי לעשות פעילות ב-socrative לאחת הכיתות שלי והיה פשוט קטסטרופה. לקח המון זמן עד שאחוז משמעותי מהתלמידים הצליחו להכנס לאתר. האתר לא הופיע בצורה אחידה על פלאפונים שונים, חלק לא הצליחו לכניס קלט (גם כשבאתי אני וניסיתי) ועוד ועוד. בסופו של דבר ויתרתי על הפעילות בפלאפונים ועשינו את זה old school עם דפים ועטים.
כמו-כן, לאחר מספר "משחקים" נוספים שעשיתי עם חלק מהכיתות הבנתי שחשוב לדעת מתי ועם איזה כיתה אפשר לעשות דברים שהם פחות לימוד סטנדרטי. בכיתות מסויימות יש צורך לבסס קודם מסגרת משמעתית ברורה לפני שאפשר לפנות לפעילויות מהסוג שמוערר יותר התלהבות ובאופן טבעי גם יותר ברדק.
עבודה בקצב אישי - כל תלמיד יכול להתקדם בקצב שלה, התלמידים החזקים יכולים להספיק יותר כך שהתלמידים החלשים לא מעקבים אותם, מצד שני תלמידים מתקשים יכולים "לקחת את הזמן" כדי באמת להבין את החומר. אינטראקטיביות - התלמיד יכול לראות השפעה מידית של פעולותיו (למשל בגיאוגברה). בנוסף, ע"י כלים חיצוניים כדוגמת kahoot או socrative המורה יכול לקבל מיפוי מלא של הכיתה באופן שהוא פחות מאיים ממבחן, בוחן או איסוף שיעורי בית.
ב. מה הערך הדידקטי של פעילות מתוקשבת (בנושא שבחרת ובכלל), מבחינת הוראה או למידה?
כפי שציינתי בסעיף הקודם, היכולת של התלמיד ללמוד את החומר בקצב שלו וגם "להרגיש" קצת יותר את החומר מהווה יתרון חשוב. בנוסף, מבחינה דידקטית וחינוכית יש כאן חינוך לעצמאות. התלמיד אינו תלוי במורה והוא מקבל עידוד לחקור וללמוד באופן עצמאי.
ג. מה הקשיים שהפעילות המתוקשבת שיצרת עלולה ליצור עבור המשתתפים בה (התלמידים, המורים)?
קשיים טכניים, קשיים טכניים, קשיים טכניים. היום ניסיתי לעשות פעילות ב-socrative לאחת הכיתות שלי והיה פשוט קטסטרופה. לקח המון זמן עד שאחוז משמעותי מהתלמידים הצליחו להכנס לאתר. האתר לא הופיע בצורה אחידה על פלאפונים שונים, חלק לא הצליחו לכניס קלט (גם כשבאתי אני וניסיתי) ועוד ועוד. בסופו של דבר ויתרתי על הפעילות בפלאפונים ועשינו את זה old school עם דפים ועטים.
כמו-כן, לאחר מספר "משחקים" נוספים שעשיתי עם חלק מהכיתות הבנתי שחשוב לדעת מתי ועם איזה כיתה אפשר לעשות דברים שהם פחות לימוד סטנדרטי. בכיתות מסויימות יש צורך לבסס קודם מסגרת משמעתית ברורה לפני שאפשר לפנות לפעילויות מהסוג שמוערר יותר התלהבות ובאופן טבעי גם יותר ברדק.